גור נושך הוא גור מאושר
קודם כל צריך להבין את הצד של הגור. גורים נושכים, זה מה שהם עושים. בערך מגיל חודשיים עד גיל 6-7 חודשים (פלוס מינוס) נשיכות מהוות לגור כלי למשחק, חקירה, הקלה על כאבי שיניים, שיפור מיומנויות רדיפה וציד וכלי ביטוי עיקרי. נשיכות הן ברירת המחדל של הגור ובכל רגע שיעלה בו צורך מסוים או שהוא לא ידע מה לעשות, הוא ינשך. הוא ינשך אתכם כשהוא ינסה לשחק אתכם, הוא יצוד את הרגליים שלכם כשתלכו בבית, הוא ינשך כשהוא ירצה לבקש משהו, הוא ינשך כשהוא מתוסכל ואתם רואים לאן זה הולך… זה הגיל, ככה זה נראה, אפשר לשפר את זה וזה בדרך כלל עובר לגמרי לקראת הבגרות.
נשכנות גורים זה לא משהו שאנחנו רוצים למנוע, זה משהו שאנחנו רוצים לנתב. אנחנו רוצים להיות מאוד ברורים עם הגור שלנו שהגוף שלנו אינו צעצוע ושמותר ורצוי לו לנשוך דברים ספציפיים שהם לא אנחנו.
כשהגור נושך אותי זה מרגיש ממש תוקפני
אם תסתכלו על קבוצת גורים שמכירים אחד את השני משחקים, אתם תראו את אותה האגרסיה. כלבים נולדים מחווטים לתקשורת שלהם בלבד והם צריכים ללמוד את שלנו. לכן, ברירת המחדל שלהם למשחק איתנו תהיה משחק אגרסיבי עם נשיכות וצלילים ונהמות וכל האמאלה הזה. ישנם גורים שמפתחים תוקפנות אמיתית בגילאים צעירים (2-4 חודשים) אבל הם מאוד נדירים. בהנחה שהגידול שלהם רגיל ואין נורות אדומות נוספות, אין סיבה לחשוב שהגור שלכם תוקף אתכם. להיפך! הוא מנסה להפוך אתכם לפרטנר שלו למשחק בדרך שטבועה לו בגנים. אתם צריכים ללמד אותו שאתם לגמרי תשמחו לשחק איתו, אבל לא בצורה כזו. הוא צריך לעבור תהליך למידה בשביל להבין שתקשורת עם בני אדם היא שונה מתקשורת עם כלבים. ואתם הולכים להיות המורים הסבלניים שמלמדים אותו את זה.
יש עוד מה לדעת על נשכנות גורים!
גורים תמיד יעשו את מה שהכי משתלם להם
כלל ברזל – גור נושך את הדבר שהכי שווה לנשוך בסביבה.
הדבר הכי כיפי, רך, שאפשר לנעוץ בו שיניים. עדיף שהדבר הזה גם יזוז ויעשה צלילים ואז זה ממש הדבר הכי נשיך בסביבה. לצערנו, אנחנו עונים בצורה מיטבית כמעט על כל הסעיפים האלה ולכן זה לא מפתיע שמכל הדברים שסביבו, הוא בוחר לנשוך דווקא אתכם.
אם תרצו או לא, אתם הצעצוע הכי שווה בסביבה.
התורה של התמודדות עם גור נושך על רגל אחת
- מצד אחד להוריד את הערך של הגוף שלכם כצעצוע
- מצד שני להעלות את הערך של הצעצועים שלו כצעצוע.
אם תעשו את 2 הדברים האלה בצורה נכונה, הגור שלכם יבחר יותר את הצעצועים שלו ופחות אתכם.
הורדת הערך של הגוף שלנו כצעצוע
- משהו שלא מצליחים להשתמש בו נהיה פחות כיפי. אנחנו רוצים למנוע מהגור שלנו עד כמה שאפשר ללעוס לנו את הגוף והבגדים. אנחנו יכולים למנוע ממנו גישה אלינו כשהוא במוד מאוד נשכני (לא מתביישת להכנס לגדר שלו). אנחנו לא רוצים לאפשר התנהגות שאנחנו לא אוהבים כי התנהגות שחוזרת על עצמה נלמדת ומתגברת. כשאני אומרת לא לאפשר אני לא מתכוונת לצעוק לו “לא!” 20 פעמים תוך כדי שהוא לועס אתכם. אני מתכוונת ממש לא לאפשר. לקום וללכת אם צריך, לעלות על הספה, על המיטה, לעבור חדר.
- כשהוא כן תופס אותנו, הדבר הכי גרוע לעשות זה למשוך ממנו את היד כי זה בעצם עוד יותר משחקי וכיפי. גם לדחוף אותו רק יעודד אותו לשחק אתכם עוד או אפילו ירגיז אותו (לא בקטע של תוקפנות, כמו שפעוט מתרגז). גם לצעוק “לא!” זה לא מאוד יעיל כי הגור עדיין לא מבינים את המילים שלכם. מה שכן הכי נכון לעשות זה להקפיא את היד איפה שהיא, אפשר לצעוק איי איי איי חזק (כמה שתהיו יותר דרמתיים, זה יותר ימשוך את תשומת לבו להסתכל עליכם) ואם הוא עוזב אז לקום מיד ולהביא תעסוקה חלופית (אפרט בהמשך). אם זה לא גורם לו לעזוב אז תתפסו את קצוות הפה שלו ובעדינות תפתחו לו את הפה ותוציאו את היד או הבגד. תעשו את זה בעקביות בכל פעם שהוא מתחיל לנשוך אתכם חזק בעיניכם (אכתוב משהו קצר על עוצמת נשיכות בהמשך המאמר). העניין פה הוא שהפסקת הנשיכות תהיה משהו שעוצר באופן חד את המשחק ולא מעודד אותו. אם הוא תופס אתכם בזמן הליכה אל תמשיכו ללכת. תעצרו במקום ותעצרו את הנשיכה.
משחק אפשרי ללימוד רוגע בזמן הליכה – קחו אתכם כמה חטיפים, קחו כמה צעדים קטנטנים ומהירים, עצרו וזרקו לו חטיף על הרצפה. תעשו את זה כמה פעמים ברציפות, פעם פעמיים ביום ככה באמצע היום בלי שהוא צופה את זה. אפשר להשאיר קופסא עם חטיפים באיזורים שאתם עוברים בהם בבית. אפשר לעשות את זה גם עם צעצוע במקום חטיפים בצורה שאפרט בהמשך.
העלאת הערך של הצעצועים שלו כצעצוע
- מאבק זה כל הכיף
הנשכנות מגיעה גם עם מאבק מסוים ולכן המשחק המושלם שיכול לספק לגור שלנו את הצרכים האלה הם משחקי משיכות מהנים עם מאבק אמיתי. תביאו את הגור שלכם למצב שהוא נוהם תוך כדי המשחק והצלחתם בגדול. ככל שהוא יותר רגשי, הוא יותר בפנים והוא יותר יהנה. כך הוא ילמד שדווקא לשחק אתכם עם הצעצוע זה שווה יותר, בעיקר כי אתם לא מאפשרים לו לנשוך לכם את הגוף. הצעצוע ינצח. - איזה דברים הכי עושים את זה לגור צעיר?
דברים רכים, מצפצפים שזזים כמו גרביל קטן שבורח ממנו. זה מדליק אצלו יצרים קדומים, לכו תבינו. אז תבחרו צעצועים שווים, רכים וארוכים שכיף לנעוץ בהם את השיניים, עדיף עם ציפציף. - תעסוקה חלופית
ארגנו משחקים שמשלבים בתוכם אוכל לזמנים שפשוט לא בא לכם לשחק עם הגור והוא במצב הרוח הפיראני שלו. משחקי האכלה כמו קונג קלאסי או עצמות יספקו לו את הצורך בתעסוקה בזמנים שאתם עסוקים מדי. תראו את זה כמו להושיב ילד מול מסך בשביל לקבל שקט רק בלי ההשלכות לטווח רחוק של זה. הכלב שלנו ישאר ילד לנצח, לא יצא לעצמאות ולכן טכניקת המסכים לגמרי תופסת ללא אשמה בכלל.
בואו נדבר שניה על פרצי אנרגיה בערב
יש איזו שעה ביום, בדרך כלל בערב (אבל לא רק) שהגור שלכם הופך לשד טזמני. הוא רץ הלוך חזור בבית, קופץ מספה לספה, תופס אתכם, אוכל אתכם ואין עם מי לדבר. צא דיבוק צא! אז אתם לא לבד, זה נורמלי להחריד וגם זה מספק לגור צרכים מסוימים. אישית, אני ממליצה לשרוד את זה ופחות להלחם בזה. אפשר לנסות להניע את הגור ולשחק איתו אבל לא הייתי משקיעה בנסיונות יותר מדי. הייתי אפילו זורמת איתו ומדליקה אותו עוד יותר. אם זה קורה פחות או יותר בשעות קבועות, כדאי לנסות לתזמן את הטיול ללפני הטרפת או גם תוך כדי לצאת. ולקראת הסוף אפשר להושיב אותו על עצם או צעצוע האכלה כדי לתת לגוף להרגע בזמן ההתעסקות. תשרדו את זה, זה עובר עם הגיל, עליי.
אני מלמדת בהרחבה על משחק נכון בהדרכת נשכנות
משחק נכון
כמו שאמרתי, משחק נכון עם צעצוע מעלה את הערך של הצעצוע ומעלה את הסבירות שהכלב יבחר בצעצוע במקום ביד שלכם. זה לא סתם לתת לגור צעצוע. תבינו, צעצוע שאף אחד לא משחק בו הוא צעצוע “מת” בעוד היד שלכם שנמצאת ממש ליד חיה ונפלאה. תהרגו את היד ותחיו את הצעצוע- לאחר שבחרתם צעצועים רכים, מצפצפים וארוכים, זה הזמן להפיח בהם חיים של טרף.
- הצגת הצעצוע לכלב – הצעצוע צריך “לברוח” ממנו. זה הזמן לצפצף בשמחה ולגרור את הצעצוע מהגור והלאה כך שהוא צריך לרדוף אחריו (אבל לא יותר מדי, זה צריך להיות קל וכיפי ולא מאתגר, זכרו שהיד שלכם ממש שם ליד). אפשר גם לזרוק לגור את הצעצוע ולשלוח אותו להביא. אל תדחפו לו את הצעצוע עמוק בפה. תגישו לו אותו ותנו לו לתפוס. אם התפיסה לא טובה, תרפו לרגע ותנו לו לשפר אחיזה. ברגע שהוא מחזיק טוב תמשכו.
- המשיכות – ברגע שהגור תפס את הצעצוע בשיניים אנחנו נייצר קונטרה מיידית ועדינה. הצעצוע צריך להיות מתוח בינינו לבין הגור כל זמן שאנחנו במשחק. המשיכות צריכות להיות ארוכות ימינה ושמאלה בתנועות עיגוליות כך שהקונטרה לא תעלם בסיבובים מצד לצד. דמיינו שאתם מציירים את הספה 8 במאוזן עם הצעצוע. אפשר גם לטייל איתו בבית תוך כדי שמירה על המתח בצעצוע ולתת לו לנצח מדי פעם. התנועות הן מצד לצד, לא למטה למעלה (זה לא נעים לצוואר) ולא קדימה אחורה (כן אפשר לדחוף אותו מהחזה ואז למשוך חזרה אליכם עם הצעצוע).
- בזמן שאתם מושכים אפשר ללטף אותו ולהציק לו קצת, זה יגרום לו לנשוך יותר חזק ולהכנס עוד יותר למשחק. זכרו! נהמות זה מבורך ונפלא. אתם יכולים לנהום עליו בחזרה אם בא לכם.
- חזרתיות – לאחר שאנחנו משחררים את הצעצוע ונותנים לגור לנצח, אנחנו רוצים לחזור למשחק. הגור יעשה סיבוב נצחון ואז או שיחזור אלינו או שלא. אם הגור חוזר אלינו אז נתפוס את הצעצוע ונשחק שוב. אם הוא לא חוזר אלינו אז אפשר ללכת אליו ולנסות לתפוס ולשחק (זה טוב לנו גם שהגור יראה שאנחנו לא לוקחים לו משהו מהפה אלא באים לשחק איתו, זה מגביר אמון). אם הוא הולך עם זה לצד ונשכב אז נהדר לו, תהנו מהשקט. אם הוא עוזב את הצעצוע רחוק ובא לנשוך אתכם, קומו ותביאו את הצעצוע ותגרו אותו למשחק חוזר.
- זה לא תמיד ילך חלק, במיוחד לא בהתחלה ובמיוחד אם הגור נושך אתכם כבר תקופה והתרגל לזה. אם הוא כבר למד שהגוף שלכם הוא הצעצוע הכי שווה אז יהיה קשה לעשות את המעבר אבל זה אפשרי. אתם תנסו לגרות אותו לצעצוע והוא יבחר שוב ושוב לנשוך אתכם. נסו להיות מאוד ברורים שעם הגוף לא משחקים והמשיכו להציע לו את הצעצוע בצורה מפתה. אם הוא יכשל מספיק פעמים בלנשוך לכם את הגוף והצעצוע יהיה שם לידו ויקרא לו, הוא יתן לזה נסיון. לכן חשוב מאוד לייצר משחק מהנה מאוד עם הצעצוע כדי שהוא יבין שבאמת עדיף לו לשחרר את עניין הגוף ולהמשיך לשחק בצעצוע.
למדו את הגור שלכם גם להביא כדור! המדריך המלא כאן
מה לעשות בתכלס כשהגור נושך אותי?
עדיף שתנסו לצפות את הזמנים ולהיות מוכנים עם צעצוע האכלה או צעצוע למשחק משותף ומראש להמנע מהנשיכות. כשהוא כן נושך אתכם התגובה הכי טובה היא קודם כל להפסיק את הנשיכות כמו שאמרנו (או עם קריאת איי! דרמתית או ממש לפתוח לו את הפה ולהוציא את האיבר או הבגד שלכם). ברגע שהוא מפסיק, קומו ותביאו תעסוקה חלופית. אם אין לכם זמן אז עצם\צעצוע האכלה ואם כן בא לכם לשחק איתו אז צעצוע משיכות, כדור, טיול, אפילו משחק פורק אנרגיה עם האוכל שלו (אפילו להריץ אותו בבית עם האוכל שלו). פשוט תתייחסו אליו, תראו את הצורך שלו ותענו עליו. זה בגדול התפקיד שלנו בגיל הזה.
עוצמת הנשיכות חשובה
מתי בדיוק להפסיק את הגור מהנשיכות? אם הוא נושך בצורה עדינה, אפשר לתת לו?
התשובה היא כן, אפשר ורצוי (פחות בבית עם ילדים) ללמד את הגור באיזה עוצמה הוא כן יכול לנשוך אותנו כדי שהוא ילמד את הגבול הזה עם הגוף האנושי. בהמשך כשיעבור הצורך, הנשיכות האלה יעברו מעצמם. כל שעליכם לעשות הוא לאפשר לגור שלכם לנשוך עד הרגע שזה כואב לכם ואז תגידו איי דרמתי, כשהוא עוצר ועוזב משכו את היד אליכם, חכו 2 שניות ותחזירו לו את היד להמשך לעיסה. וחוזר חלילה. למדו את הגור את גבול הכאב שלכם ואם כיף לכם, שחקו איתו משחקי ידיים.
עם כמה שניסיתי לפרט במאמר, קצרה היריעה מלהכיל
הנמכת ציפיות מגור נושך
גם אם תעשו נכון את כל מה שכתבתי, הגור עדיין ינשך אתכם לעתים. גורים זה דבר נושך ובאופן טבעי הם לומדים לנשוך אותנו כי אנחנו שוב, הצעצוע הכי שווה בחדר. זה לא יעלם לגמרי עד סביב גיל 6-7 חודשים, אולי לפני אולי אחרי אבל זה פחות או יותר הטווח. אל תצפו להפסקה מוחלטת של הנשיכות ובגדול אל תצפו ליותר מדי מהגור שלכם. הוא האחריות שלו עכשיו היא לגלות את העולם וללמוד אותו. האחריות שלכם היא לדאוג שמה שהוא לומד, זה מה שאתם רוצים שהוא ילמד. זה לא זמן לציפיות, דרישות או טענות. תחזיקו מעמד, מבטיחה שזה עובר.
הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו “מדברים כלבית”
