חוש הריח של הכלב – מכונה משומנת היטב
אני רוצה להתחיל בכמה נתונים שיפוצצו לכם את המח
- בעוד שהאף החמוד שלנו משתמש בכ-5 מליון רספטורים המוקדים לחוש הריח שלנו, הסופר אף של הכלב שלנו מקבל לשימושו כ125-220 מליון רספטורים המוקדשים לניתוח ועיבוד ריחות. אתם מבינים את הטירוף? חוש הריח של הכלב חזק פי 44 מחוש הריח של האדם! זה בלתי נתפס.
- הרטיבות שבאף של הכלב מאפשרת למולקולות הריח להדבק לאפו, למקרה שתהיתם.
- כלבים יכולים להריח מכל נחיר בנפרד מה שמאפשר “הרחה בסטריאו”. יכולת זו מאפשרת לכלבים לאתר את מקור הריח במרחב בקלות רבה יותר.
- כלבים נושפים את האויר דרך חריצים בצדי האף ובכך לא מפזרים את מקור הריח בנשיפה. האויר מלא הריח נכנס דרך הנחיריים ויוצא דרך צדדיו כך שכל רחרוח נשאר חזק וריחני.
- הכלב יכול לזהות עקבות שנשארו על ידי עוברי אורח ולנבא עתיד דרך משבי הרוח. למעשה דרך חוש הריח של הכלב הוא יכול קצת לטייל בזמן.
- כלבים פחוסים מריחים פחות טוב אבל חוש הריח שלהם עדיין פי כמה וכמה יותר טוב משלנו.
- ישנם גזעים מסוימים שנועדו לעבוד עם האף (גזעי ההאונדס למיניהם כמו ביגל ובאסט האונד) ומקבלים עזרה נוספת מהאזניים שלהם. אוזניהם הארוכות עוזרות להם “לטאטא” את הריח מהרצפה אל האף שלהם ולהגביר את עוצמת ההרחה וכדי למנוע מהרוח לפזר את נתיב ההרחה שלהם. בנוסף, יש להם כ300 מליון רספטורים של ריח.
- מערכת הריח המוקדשת לעיבוד ריחות תופסת באופן יחסי פי כמה וכמה יותר מקום במוח הכלב מאשר במוח האדם והיא מאפשרת לכלב לזכור ולהבחין בין מגוון רחב של ריחות ספציפיים – בריכוז נמוך פי 100 מיליון ממה שיכול אדם לזהות.
ואם זה לא מספיק, הכירו את יעקובסון!
כן כן, לכלבים יש עוד איבר נחמד שנקרא איבר יעקובסון! אני יודעת, אפשר לצחוק על זה רגע. באנגלית הוא נקרא the veromonasal organ.
האיבר הזה יושב במעלה החיך של הכלב במאחורה של הפה. האיבר הזה יכול לזהות ריחות שאנחנו בכלל לא רואים בעין כמו הורמונים של בעלי חיים אחרים וגם שלנו. הם מריחים רגשות, זה די מטורף. הכלבה הקודמת שלי, דיסני, הייתה מריחה את המחנק בגרון שלי מחדר אחר בבית, והייתה מתייצבת לידי עוד לפני שהייתי בכלל מתחילה לבכות. כלבים יכולים להבחין שינויים כמו הריונות, סרטן, ואפילו להתריע על התקפי אפילפסיה עוד לפני שהם מתרחשים (עם האימון הנכון).
מה שמעניין באיבר הזה זה שהריח אליו מגיע דרך הפה ולא דרך האף
ראיתם את הכלב שלכם מלקק שתן פעם והזדעזתם? מלקק איבר מין של כלב אחר וגיחכתם? מה שהוא עושה למעשה זה שולח למעבדה, ליעקובסון, לניתוח מתקדם. תוכלו לזהות “שליחה למעבדה” על ידי השוני בליקוק. ליקוק מריח זה ליקוק עדינ עם קצה הלשון ופה קצת פתוח. תראו את זה קורה הרבה פעמים עם הפרשות של יצור חי אחר אבל לא רק.
כלבים תופסים את העולם דרך האף שלהם, לא דרך העיניים
זה עולם אחר לחלוטין. אנחנו יוצאים לרחוב, פוקחים עיניים ומסתכלים על הגירויים שסביבינו. חוש הראייה של הכלב שונה משלנו וברוב הקריטריונים אף חלש יותר. הכלב לא מסתמך על העיניים שלו. חוש הריח של הכלב נותן לו את המידע האמין ביותר מהסביבה.
זו הסיבה שכל כך חשוב לכלב שלכם לרחרח כל עץ, כל שביל, כל פח, כל אופנוע. הכלב שלכם מסתכל על הרחוב, אוסף נתונים, חווה את העולם. כשמסתכלים על זה לעומק, אפשר ממש לראות את המסע שלו בטיול.
העולם החברתי של הכלב מבוסס ריחות
לנו יש פייסבוק, לכלב יש את הרחוב.
לנו יש פיד, לכלב יש עצים. לנו יש מחשב ומקלדת, לכלב יש בולבול ואף (או פות ואף). לנו יש מסנג’ר, לכלבים יש את העמוד הקרוב ביותר. לנו יש פוסטים, לכלב יש שתן.
ובשתן הזה יש הכל.
מה בדיוק? לא משהו שאנחנו באמת יכולים לתפוס. השמועות אומרות שהמידע הנמצא בשתן כולל את גיל הכלב, מצבו הבריאותי, גילו, מצב רוחו ומה אכל לארוחת צהריים. אני מאמינה שזה הרבה יותר מזה. זה עולם ומלואו. מספיק לראות מפגש בין כלבים בשביל לראות את זה.
במפגש נורמלי בין כלבים נוכל לראות שאיפה לרחרוחים
במפגשים על רצועה המנגנון הזה לפעמים מתחרבש ולפעמים כלבים לא מתקשרים הכי טוב. אבל באופן כללי כשהתנאים מאפשרים, הכלבים ישאפו לרחרח אף (לא תמיד יש זרימה לרחרוח אף ראשוני) ואז טוסיק ואז יחליטו אם בכלל בא להם להיות באינטראקציה. אפשר ממש לראות שלפעמים לאחר רחרוח הכלבים הולכים כל אחד לדרכו ויש פעמים שלא יתחילו לשחק עד שמיצו את הרחרוח הראשוני. מה שהכי חשוב להבין זה שכלבים לא בהכרח מתקרבים אחד לשני כי הם רוצים לשחק. לפעמים הם רק רוצים לרחרח אחד את השני ומספיק. חשוב לשים לב לזה בשביל לא לכפות על הכלב המשך אינטראציה שאינו מעוניין בה. תוכלו לראות שלאחר הרחרוח הכלב מסתכל אליכם או מרחרח את הרצפה. בהרבה מקרים זה סימן למיצוי.
רחרוח כחקירה והרגעה
כשאנחנו מגיעים למקום חדש, אנחנו מסתכלים לצדדים, בוחנים את הסצנה מתוך צורך פנימי, קדום והישרדותי להרגיש בטוחים על ידי הבנה של מה יש סביבנו. כשנלך בסמטה חשוכה נסתכל מאחורינו ומצדדינו. אנחנו עושים את זה בלי לשים לב כי זהו מנגנון טבעי שנעשה עבורינו. המיינד השורד שלנו תמיד ברקע.
גם הכלב שלנו צריך להרגיש בטוח במקומות חדשים
ואת זה הוא עושה על ידי חקירה. הוא יגיע למקום חדש והוא יתחיל למפות אותו בעזרת רחרוח שיטתי של המקום. זה קורה גם עם אנשים חדשים שהוא פוגש. זה שכלב ניגש לרחרח אתכם לא בהכרח אומר שהוא מעוניין בליטוף, לפעמים הוא רק רוצה לרחרח. רק לאחר שהוא ירגיש שרחרח דיו ושהוא מרגיש בטוח, הוא יוכל להרגע. לכן, אם תרצו לקחת את הכלב שלכם לחברים, לשבת איתו בבית קפה (אם הוא סבבה עם סיטואציה כזו), במעבר דירה או בכל מקום חדש שאתם מגיעים יחד, יעזור מאוד לאפשר לו לסקור ולרחרח את המקום. אפשר ללוות אותו בחקירה הזו ולאפשר לו גישה למקומות שמעניינים אותו. תקדישו לזה 5-15 דקות ויהיה לכם ולו הרבה יותר קל לשבת ברוגע במקום החדש. יעזור אם גם תביאו לו משהו מעניין להתעסק איתו. בשם הכלב שלכם אני מציעה עצם טריה מקצב. אלא אם הוא רכושני ואז שכחו מזה.
אני ממליצה לכם בטיולים הבאים עם הכלב, אלה שיש לכם זמן בכיף ואין לחץ של לוז, לצאת עם הכלב למסע בעקבות הריח. שחררו את תפקיד ההובלה ותנו לכלב להוביל אתכם. שימו לב ליד הדברים שהוא עוצר לידם, כמה הוא מרחרח ואיך הוא מרחרח. האם הוא משאיר קצת ריח משלו? איך האף עוקב אחרי העוברים בדרככם, איך הוא מרחרח חבר חדש. חוש הריח של הכלב יכול לפתוח לנו דלת מעניינת להשקפת העולם המרתקת של הכלב. כמו חלון קטן לחוויה הכלבית שלו.
אני מזמינה אתכם ללמוד לעומק על השקפת עולמו של הכלב בקורס מרתק, אונליין לצפייה בזמנכם החופשי. כל שיעור הוא עוד ביס מעניין לראש הכלבי עד שלאט לאט נוצרת תמונה ברורה בעולם חדש שהוא הראש של הכלב שלנו.
הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו “מדברים כלבית”