הבאתם גור? מזל טוב! השנה הראשונה בחייו של הגור תשפיע במידה רבה על האופי שלו בבגרותו. גור קטן לא שונה הרבה מתינוק שמגלה את העולם לראשונה והחוויות הראשוניות האלה יעצבו את יחסו ורגשותיו כלפי הסביבה שלו. על מנת לגדל גור יציב ובריא בנפשו, צריך להבין אותו, למלא את צרכיו וללמד אותו התנהלות נכונה בעולם האנושי. כל זה צריך להיעשות בצורה עדינה, במינימום כעסים ועונשים ועם המון סבלנות והכלה.
תחזיקו חזק! זו רכבת הרים משוגעת… איך תעברו לצד השני ותגיעו לבגרות? תלוי רק בכם. מוזמנים להכנס לעולמו הפנימי של הגור שלכם, זה הזמן לעשות את הדברים נכון.
הטיולים הראשונים של הגור יכולים להיות מאוד מלחיצים, בעיקר אם לקח זמן עד שהתחלנו להוציא אותו מהבית. העולם פתאום גדול ומלא בגירויים שונים, רובם לא מוכרים ואולי גם מפחידים. עם כל זה הגור פתאום מוגבל בתנועה שלו ולא יכול לברוח אם הוא רוצה. זה יכול להכניס לחוסר אונים גדול כבר מהתחלה וליצור אצל הגור אנטי לצאת לטיולים.
אימצתם מלאך קטן, הדבר הכי חמוד שראיתם, הכי רך, מתכרבל ומתוק. אבל אז הוא מתהפך לכם ונהיה פיראנה קטנה שמאתרת אתכם ברחבי הבית ונושכת אתכם. כל הידיים שלכם כבר סימנים, הילדים מפחדים כי הגור נושך ואתם חסרי אונים מול הדבר הזה. אל דאגה! אתם לא לבד. גורים נשכו את בעליהם משחר ההיסטוריה וגם אתם תעברו את זה כמו גדולים.
גור חדש בבית יכול להיות כיף גדול ושמחה אך עם זאת יכול להיות גם קצת קשה ובואו נודה בזה – גורים יכולים ממש להטריף את המח… הגור שלנו הוא כמו תינוק. הוא צריך תשומת לב ותעסוקה, משתעמם בקלות ועושה מה שהוא רוצה באותו רגע. לא תמיד קל להתנהל עם גור חדש בבית ולכן כדאי להבין מה הבאתם הביתה ומה זה צריך בשביל להיות מאושר.
הוטרינר אומר לא להוציא את הגור עד סוף החיסונים, הגור עושה צרכים רק בבית כחודש\חודשיים הגור מתרגל לעשות צרכים בבית ולא .עושה צרכים בחוץ בסוף החיסונים מתחילים להוציא את הגור והוא לא עושה צרכים בחוץ! לא רק שהוא לא עושה צרכים בחוץ, הוא גם מתאפק כל הטיול ואז כשחוזרים הביתה הוא רץ לעשות… אנחנו מוציאים לטיולים, אנחנו מענישים, אנחנו מנסים הכל! אבל שום דבר לא עובד… ואנחנו כבר מתוסכלים.
כמה לא כיף זה לחזור הביתה ולגלות ספה הרוסה, משקפיים לעוסות, כפכפים בודדים (למה תמיד אותו צד??), כריות מפוזרות וכלב אחד תמים ומתרגש שלא בטוח מה לעשות עם עצמו כרגע. זה לא כיף שהכלב הורס את הבית אבל כלבים הורסים דברים בבית מתוך כל מיני סיבות. נכון שמפתה להעניש, לכעוס ולצעוק אבל זה לא מה שיעזור.
אנחנו מביאים גור קטן הביתה, רוצים לשמור עליו בריא ושלם, אומרים לנו לא לתת לו כלום שהוא לא האוכל שלו והנה הגור אוכל הכל מהרצפה. אז אנחנו עושים את הדבר ההגיוני מונעים את זה. אנחנו משתדלים לא להשאיר שום דבר בבית, אנחנו לא משחררים מהרצועה ואם הוא חלילה לוקח משהו אנחנו מיד פותחים את הפה ומוציאים.
אולי הגיע אליכם גור צעיר מאוד, הישר מאמו ואחיו ואולי הגיע אליכם גור מעמותה או מבית אחר שהחליט למסור. בכל מקרה הגיע אליכם תינוק קטן ומפוחד או סקרן שנעקר מכל מה שהוא מכיר בזמנו המועט בעולם שלנו ועבר למקום חדש שאין לו מושג מה קורה בו. הוא לא מבין מה קורה ביום, מה קורה בלילה, מה קורה כשכל האורות כבים ומה קורה כשקמים בבוקר, מה קורה כשעושים טעות, והכי חשוב – מה קורה כשנשארים לבד, האם אי פעם תחזרו??
זהו, זה קורה! הכלב החדש מגיע וההתרגשות בשיאה.
מה צריך שיהיה בבית??
לפניכם רשימה מפורטת של ציוד שאני ממליצה שיהיה בבית. הרשימה מחולקת לפרטי חובה, פריטים שאני ממליצה עליהם ופריטים חשובים לגורים.
גור בלי גדר גורים זה כמו תינוק בלי לול – זה אפשרי אבל דורש הרבה יותר השגחה וסידור הסביבה (בייבי\ דוגי פרופינג). הלול מהווה לתינוק מעיין “בייביסיטר” כשאנחנו לא משגיחים עליו ומונע ממנו לעשות בלאגן ולפגוע בעצמו. אותו דבר עם הגור שלנו. גור שמשוחרר בבית בלי השגחה עלול להיות מתכון לבעיות התנהגות, הרס בבית וקושי רב בחינוך לצרכים. הגדר מהווה עבור הגור “חדש משלו” מקום בו הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה עם גבולות ברורים שאתם מציבים לו.
מהרגע שהגור הגיע אליכם, לא חשוב מה גילו, אתם מתחילים את המסע שלכם לחינוך לצרכים.
ממש כמו תינוקות, יכולת האיפוק של הכלב נבנית עם הזמן. ישנם מספר הבדלים בין המסע הזה אצל כלבים ובני אנוש – תינוקות מורשים לעשות צרכים בכל רגע שיש להם, בתוך החיתול. מצופה מהם להתאפק רק בילדות וגם אז יש להם גישה כמעט תמיד לבית שימוש. ילדים גם בדרך כלל לא ננזפים על פספוסים במכנסיים או במיטה.
גורים לעומת זאת, צריכים ללמוד להתאפק מגיל מאוד צעיר, ננזפים על פספוסים ומצופה מהם גמילה מהירה ללא כל מאמץ מצידנו. מה? 4 טיולים ביום זה לא מספיק? ספוילר, התשובה היא לא.
