בגלל שהרגל הוא אוטומטי ולמעשה קורה מעצמו בלי התערבות מחשבתית שלנו, כל עוד לא נטמע הרגל חדש, ברגע קטן של חוסר תשומת לב אנחנו עלולים ליפול להרגל הישן. ברגע אחד רגשי אנחנו נאכל את הבורקס, נדליק את הסיגריה ושלא נהיה על זה, גם הכלב שלנו יחזור למשוך וכן, יעשה שוב פיפי בסלון.

אנחנו חייבים להבין את כוחו של ההרגל כדי שנוכל להמשיך ולהיות עקביים למרות שיש רגרסיות בדרך. אף תהליך של חינוך לצרכים לא מתחיל ועולה בקו ישר עד שהבעיה נפתרת. אף כלב לא לומד ללכת יפה ברגע. אם הכלב שלי רגיל לעלות על הספה כבר 5 שנים ופתאום קניתי ספה חדשה ואני מעדיפה שלא, יש פה הרגל שצריך לשנות. וזה לא יקח לילה רק כי החלטנו.

דברי איתי תכלס, למה את מתכוונת בשינוי הרגל?

ניקח את הדוגמא עם הספה –

• כלב רגיל לעלות על הספה, קניתי ספה חדשה ולא מתאים לי יותר. עד פה הכל טוב.
• אני קודם כל רוצה לשבור את ההרגל. זה אומר, לא לאפשר עליה על הספה בצורה עקבית וכשאני לא נמצאת בבית, אני אמנע גישה פיזית לספה.
• בו בזמן, אני אייצר הרגל חדש. אני ארכוש או אייצר מיטה איכותית ונפלאה לא פחות מהספה ואכוון את הכלב לשם בכל פעם שבא לעלות על הספה. גם אם זה קורה 20 פעמים.
• אני אמשיך ככה במשך כמה חודשים עד שאני אראה שכבר תקופה ארוכה אין נסיונות לעלות על הספה ויש בחירה עקבית במיטה החדשה.
• אני אדע שכל עוד ההרגל החדש של לישון על המיטה לא נטמע לחלוטין, הכלב פתאום יכול להחליט לעלות על הספה ולכן אני לא אכעס אם זה יקרה אלא אחזור חזרה לתקופה מסוימת למניעת גישה מוחלטת לספה.

זו אומנם דוגמא פשוטה מאוד אבל היא מגלמת בתוכה את השלבים הבסיסיים שנעבור כמעט עם כל הרגל שיש לכלב שלנו שנרצה לשנות. יש הרבה דרכים לשבור ולייצר הרגלים חדשים גם בלי להשתמש בכח או איום. חשוב שנבין שאת רוב ההרגלים שאנחנו לא אוהבים אנחנו יצרנו במו ידינו. וכמו שיצרנו את אלה, נוכל לייצר חדשים בעזרת מודעות למהלכים שלנו מול הכלב.