רכושנות כלבים – גורמים וטיפול

רכושנות כלבים יכולה להיות גנטית או נרכשת. יתכן שהכלב נולד עם הנטייה לרכושנות כלבים ויתכן שהוא למד לשמור על הדברים או האוכל שלו בהתאם לנסיבות הסביבה. החדשות הטובות הן שרכושנות כלבים היא אחת הבעיות היותר קלות לפתרון. הבעיה העיקרית עם רכושנות זה שהיא לא מובנת לנו ואנחנו לעתים קרובות מגיבים בצורה שמחמירה את ההתנהגות עוד יותר. רכושנות כלבים היא עניין רגשי ולכן יש להתנהל מולו ברגישות ועדינות.

מה היא רכושנות כלבים?

כלב רכושן הוא כלב ששומר על חפצים\עצמות\אוכל מפני אנשים או כלבים אחרים.
במאמר הזה אני אתמקד ברכושנות כלבים מול אנשים (אבל נתתי כמה מילים בסוף על רכושנות בין כלבים). הכלב מביע אגרסיה כלשהי מעל המשאב שלו ומנסה למנוע מאיתנו לקחת לו אותו. חשוב להבין שהכלב אמנם מביע אגרסיה אבל הוא בעצם מפחד שיקחו לו. מדובר בפחד, רגש מאוד טבעי ועמוק. כשאנחנו מפחדים, אנחנו לא תמיד בוחרים את התגובה שלנו. כך גם הכלב. זו התגובה הרגשית שעולה לו כשיש טריגר שמפעיל אותה. במקרה הזה, יש לו משהו חשוב ואנחנו מתקרבים.

איך נזהה רכושנות כלבים לעומת סוגים אחרים של אגרסיה?

אם יורשה לי, אני קודם כל אבהיר מה זה אומר מבחינתי סימני אגרסיה. זה יכול להיות קפיאה, מבט מלמטה, נהמה, גרגור, נשיכה באויר ועד נשיכה ממשית. כשכלב שומר על משאב, הוא ירכון מעליו, בדרך כלל ינמיך ראש לכיוון המשאב ויציג את סימני האגרסיה לפי סדר בתלות למרחק שאנחנו ממנו. ככל שנתקרב יותר, הסימנים יתגברו. לא כל כלב ינשך באמת גם אם יציג בפנינו את כל הסימנים אבל עדיף לא להעמיד את הדבר במבחן. ישנם כל מיני טריגרים לאגרסיה ולא בכולן נטפל באותה הצורה. לכן חשוב לזהות מתי הכלב מביע רכושנות ומתי מדובר במשהו אחר.

לפעמים הכלב שלי נראה ככה כשהוא משחק
נכון, לפעמים הכלב יראה רכושן כשהוא משחק איתנו עם צעצוע. ההבדל הוא בטונוס השרירים. ככל שהכלב קפוץ ומתוח יותר הוא רציני יותר. אם הוא רק נוהם ורוכן מעל הצעצוע אבל הגוף שלו משוחרר ומשחקי אז זה משחק ואפשר להמשיך בשמחה.

איך להגיב כשזה קורה?

כשהכלב מביע בפנינו רכושנות הדבר הראשון שצריך לקרות זה נורה אדומה שנדלקת ויציאה מהסיטואציה. לא ללבות את האש, לזוז הצדה ולהבין שיש פה בעיה שצריכה טיפול. אני מאוד לא ממליצה בשום מצב לכעוס על הבעת האגרסיה או השמירה. אני גם לא ממליצה מיד לקחת לו את מה ששמר עליו, זה רק יצדיק את הפחד שלו. אם הכלב מפחד שאני אקח לו ואז אני באה ולוקחת לו, אני בעצם אומרת לו שהוא צודק ושפעם הבאה ישמור יותר טוב. אם זה משהו שאני חייבת לקחת לו אז אני אלך ואביא חטיפים, אזרוק לו הצדה ואקח את מה שעזב. משם צריך להתחיל לעבוד על זה.

אבל קראתי שאסור בשום אופן שהכלב ינהם עלינו
זה עניין של גישה. יש שאומרים שאסור לאפשר לכלב להביע שום סוג של אגרסיה כלפי אף אחד מבני הבית. אני מבינה את הטענה אני פשוט לא מסכימה איתה. מבחינתי גם סימני אגרסיה הם תקשורת לגיטימית שמספרת לנו איך הכלב מרגיש. אני רוצה לאפשר לכלב שלי חופש להביע את עצמו (כמובן מבלי לפגוע בצורה ממשית באף אחד). זו נראית לי זכות בסיסית של כל יצור חי להביע חוסר שביעות רצון מהסביבה שלו.  

איך נוצרת רכושנות כלבים
  • גנטיקה – בהרבה מקרים הכלב נולד עם נטייה גנטית לרכושנות וזה משהו שנוכל לראות כבר בגילאים מוקדמים של 2-3 חודשים. כדאי לעבוד על הרכושנות מהרגע שהיא מופיע, בצורה עדינה. רכושנות גנטית לא בהכרח תפתר עד הסוף ועלולה לצוץ בהמשך החיים. 
  • גורות לא אידיאלית – אם הגור לא גדל עד גיל 1.5-2 חודשים עם אמו ואחיו יתכן שנאלץ להלחם על המשאבים שלו. במצב הזה הגור ילמד בגיל מאוד צעיר ומשפיע שעליו לשמור כדי שיהיה לו וזה עלול ללוות אותו גם בחייו הבוגרים.
  • הנחיות לא נכונות בגיל הגורות – פעם היה מאוד מקובל לשחק לכלב באוכל בזמן שהוא אוכל, לתת לו עצם ומיד לקחת אותה, להציק לו כשהוא מתעסק במשהו ולכעוס עליו כשהוא נוהם. גם היום אפשר למצוא שאריות של הנחיות שכאלה. יש כלבים שלא יהיו רכושנים גם אם נשגע אותם ויש כלבים שהרכושנות שלהם תתפתח דווקא בגלל המשחקים האלה. אין סיבה להציק לגור כשהוא אוכל ואין סיבה למנוע בעיה שלא קיימת. רכושנות ניתן לזהות מאוד בקלות ומאוד מוקדם ואז אפשר לעבוד על זה בצורה נעימה ונחמדה. לקריאה נוספת על חינוך גורים.
  • לקחת לכלב כל דבר שהוא מרים מהרצפה – כלבים ובעיקר גורים צעירים, חוקרים את העולם דרך הפה. כל דבר חדש הם קודם כל מרימים כדי לבחון. את רוב הדברים שהם מרימים הם גם יורקים באופן טבעי. אבל אנחנו נורא נלחצים כשהכלב שלנו מרים משהו וממהרים לפתוח לו את הפה ולקחת לו. בין ההשלכות של הפעולה הזו היא התפתחות של רכושנות. אנחנו באופן פעיל לימדנו את הכלב שהוא צריך לשמור. פעולה מאוד טבעית הופכת בלי לשים לב לבעית התנהגות.
  • רכושנות סלקטיבית – יש כלבים שלא רכושנים בכלל עד שזה מגיע לעצמות מסוימות או חפץ מסוים. רכושנות כזו היא לא באמת מאוד בעייתית. אפשר להחליט שמשחררים את זה ולא מתקרבים לכלב כשיש לו את הדבר המסוים שהוא שומר עליו או לא לתת לו בכלל את הדבר הזה ולהמנע לגמרי. אבל בהחלט אפשר גם לעבוד על זה ולפתור את זה.
רכושנות כלבים

רכושנות כלבים - דרכי טיפול

קודם כל חשוב לי מאוד להגיד שאם הכלב כבר נשך ופצע את אחד מבני הבית, או אם הכלב רכושן על הרבה דברים, עדיף לעשות את זה בליווי איש\אשת מקצוע ולא לבד. כלב שכבר חצה את סף הנשיכה יהיה יותר קל על ההדק ועדיף לא לקחת סיכון.

בשביל להבין את דרך הטיפול חשוב להבין מה אנחנו רוצים להשיג בתהליך הזה. אנחנו רוצים להגיד לכלב שאנחנו לא לוקחים לו שום דבר, שאין לו מה לפחד ובעיקר שההתקרבות שלנו היא לא סימן מנבא רעות (שניקח לו – זה מה שמפעיל את הרגש) אלא סימן נפלא! אנחנו אפילו מוסיפים לו. אנחנו בעצם רוצים לשנות את הרגש של הכלב לגביי ההתקרבות שלנו אליו. תהליך זה נקרא התניה קלאסית (פבלובית) ודרכה אנחנו עושים שינוי רגשי.

  • בתור התחלה ובהתאמה למידת הרכושנות של הכלב, כדאי להסיר משאבים טריגריים שלא יהיו זמינים ברחבי הבית אלא שתהיה לנו שליטה על מתי הוא מקבל אותם
  • התהליך מורכב מתרגולים קצרים שנעשה עם הכלב בזמנים שיהיו לנו נוחים או בזמני הארוחות אם על זה הכלב שומר.
  • נכין מבעוד מועד חטיפים קטנים ורכים
  • ניתן לכלב את המשאב עליו הוא נוטה לשמור ונאפשר לו להתעסק איתו קצת.
  • עכשיו מתחילים עבודה על מרחקים ממנו. נתחיל במרחק שלא מזיז לו ונתקרב אליו בטבעיות.
  • אנחנו רוצים להגיע עד למקום שבו הוא *מתחיל* לשמור. אנחנו רוצים לראות סימן קטנטן של רכושנות כמו קפיאה, הורדת הראש או מבט מלמטה. עדיף לעצור לפני שהוא מתחיל לנהום או לחשוף שיניים.
  • בנקודה הזו אנחנו נזרוק אליו כמה חטיפים (ממש עד אליו, אם יש קערה אז לתוכה) ונתרחק בחזרה עד למקום שלא מזיז לו.
  • חשוב להיות טבעיים ולא מוזרים, להתקרב עד לנקודה, לזרוק ולהתרחק.
  • אפשר לעשות עוד כמה התקרבויות כאלה ואז לסיים.
  • אם אפשר להשאיר לו את המשאב עד שהוא יסיים איתו זה עדיף, אם זה ממש בעיתי אפשר לזרוק לו מלא חטיפים הצדה ולהרים. ואז לזרוק לו עוד מלא חטיפים כפיצוי.
  • אתם רוצים לראות בכל תרגול כזה שאתם יכולים להתקרב קצת יותר ואולי אפילו לעבור לידו (תוך כדי זריקת חטיפים לכיוונו) בלי שהוא מגביר את האגרסיה.
  • תרגול טוב כזה הוא תרגול משעמם שלא קורה בו שום דבר. אם משעמם לכם, אתם בדרך הנכונה.
  • אפשר לעשות את זה כמה פעמים בשבוע או פחות, תלוי כמה מהר חשוב לכם שזה יפתר.
  • את שינוי הרגש תוכלו לראות כשבמקום לקפוא כשאתם מתקרבים הוא ירים ראש ויכשכש בזנב (בציפייה לחטיפים).
  • אם אתם יכולים ממש להתקרב אליו בלי שהוא יכעס, אפשר ללטף אותו ל2 שניות ואז להשאיר חטיף וללכת. אנחנו רוצים שהוא גם יהיה בסדר עם המגע שלכם בזמן שהוא מתעסק אבל אל תגזימו.
 

המטרה שלכם היא להוריד לכלב את העול שבפחד שמישהו יקח לו דברים.
להיפך! אתם מתקרבים והוא רק מרוויח מזה. התהליך הזה יכול להיות מהיר ויכול לקחת זמן. תלכו בקצב של הכלב, תשארו מתחת לסף הנהמות שלו בכל זמן ותהיו סבלניים.

רכושנות בין כלבים

רכושנות מול כלבים ברמה כלשהיא היא יותר טבעית והגיונית ומאוד נפוצה.
כלב יכול לשמור על האוכל שלו, צעצועים שלו ואפילו קערת המים בגינת הכלבים. חשוב להבין שכלבים מתקשרים ביניהם בצורה נהדרת ובדרך כלל כלב רכושן יכול לאותת מאוד בקלות לכלב אחר שיתרחק והכלב השני יראה ויכבד. ברוב המקרים המצבים האלה לא מסתיימים בריב (אם אנחנו לא מתערבים ומפריעים לתקשורת). הטיפול הכי טוב ברכושנות כלבים מול כלבים היא לתפוס מרחק ולתת לכלבים להבין אחד את השני. עם זאת זה לא תמיד אפשרי.

  • רכושנות בין 2 כלבים מאותו בית  
    אם הם אף פעם לא פצעו אחד את השני והם מתקשרים היטב, אפשר לתת להם להסתדר. אם לא, כדאי להוציא מהבית משאבים בעייתיים ולהפריד בזמן הארוחות. עדיף שלא יהיה טריגר בכלל מאשר להתחיל להתעסק בזה. אם המצב חמור ברמה שאי אפשר לחיות עם זה, כדאי להביא איש\אשת מקצוע עם נסיון ברכושנות כלבים.
  • רכושנות כלבים בגינת כלבים 
    זה כבר נושא יותר בעייתי בעיקר כי יש עוד כלבים מסביב שיכולים ללבות את האש ועוד יותר בגלל בעלי הכלבים האחרים שעלולים להיות היסטריים. אם מדובר בבעיה חמורה, עדיף להמנע לחלוטין בגינות כלבים ולארגן פליידייטס אינטימיים יותר. אם מדובר בבעיה של פעם ב אז כדאי ללמד את הכלב "אליי" וללמוד לזהות את המצבים הבעייתיים לפני שהם מתרחשים. להיות כל הזמן בתשומת לב על הכלב בגינה ואם רואים שנוסף טריגר לתמונה, לקרוא לו ואם צריך גם להוציא אותו. כלב שנשך פעם אחד (ופצע) אני לא ממליצה לקחת סיכון בכלל.

 

מה אם הכלב רכושני עליי?

אף אחד לא יכול להתקרב אלינו כי הכלב חוסם, כועס, נוהם, נובח.
אולי זה קורה בגינת כלבים כשכלב אחר מתקרב אלינו, פתאום מר שומר ראש מתייצב איתן למשימה. אולי זה קורה בבית, אפילו עם בן\בת הזוג. אולי כשהוא עלינו בכרבול ספה ידוע שלא מתקרבים. לפעמים יש פתרון מאוד פשוט לבעיה הזו ולפעמים הפתרון מורכב יותר.

הפתרון הפשוט הוא לנטרל את השמירה ולזוז משם.
ממש לקחת 4 צעדים אחורה, לקום, פשוט להזיז את עצמינו מהסיטואציה. בהרבה מקרים ברגע שאנחנו מורידים את מושא השמירה – אנחנו, ההתנהגות נרגעת בצורה מידית. אם זה קורה מספיק פעמים, הכלב מפסיק לטרוח. אם זה קורה בעיקר בטיולים כשהכלב קשור ברצועה, אפשר להרגיל אותו (ולהתרגל בעצמינו) לטיול עם רצועה ארוכה ולהתרחק ממנו בבטחה גם בטיולים. 

חשוב לציין שזה לא יעבוד עם כל כלב ואם המצב חמור יותר אז שווה לקרוא לאבחון של איש\אשת מקצוע כדי לבדוק מסלולי פתרון נוספים.

רכושנות כלבים היא באמת בעיה שקל לפתור כשעושים את זה נכון ולא באים ראש בראש עם הכלב על הדברים שלו. אנחנו לא פה להלחם בכלב שלנו והוא בטח שלא מעוניין להלחם בנו. הוא פועל מתוך רגש, כמו ילד קטן. אנחנו רוצים להרגיע אותו שהכל יהיה בסדר ושאנחנו פה איתו ולא נגדו. ברגע שהוא ילמד לסמוך עלינו שלא נעשה לו רע, הוא לא ירגיש צורך להיות אגרסיבי והוא יהיה רגוע וקל יותר.

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו "מדברים כלבית"

מאמרים נוספים בנושא