על כלב גזעי, מעורב ומה שביניהם

שופט בבית משפט פסק שכלב גזעי הוא כלב עם תעודות בלבד. אז למה זה שכשאני שואלת אדם אם הכלב שלו גזעי הוא עונה לי "כן!" וכשאני שואלת אם יש תעודות הוא אומר לי "לא, לא אין תעודות בשביל מה אני צריך תעודות?" תעודה זה לא בשביל השוויץ, זה הרבה מעבר לזה.

כלב "גזעי ללא תעודות" הוא לא כלב גזעי

לפני כמה שנים יצאה כתבה על פסק דין תקדימי וחשוב ביותר. אישה שקנתה כלב "גזעי ללא תעודות", תבעה את המוכר שמכר לה את הכלבה כ"גזעית". התברר לה מאוחר יותר שעל פי חוק כלב גזעי הוא כלב עם תעודות ולכן הכלבה שנמכרה לה אינה גזעית. היא סרבה לקבל את כספה בחזרה בתמורה להחזרת הכלבה בטענה שנקשרה אליה מאוד וביקשה לקבל את כספה בחזרה ועוד כספים על עוגמת נפש. השופט פסק לטובת האישה אשר קיבלה את כספה בחזרה פחות 500 שקלים – מחירו של כלב לא גזעי, ובנוסף קיבלה 15,000 ש"ח + 5,000 שח הוצאות משפט. הנה לינק לכתבה.

כלבים מאמצים ולא קונים? לא חובה בכלל
אני מכבדת את זכותו של כל אדם להחליט על איזה כלב הוא מעוניין לבלות את ה-10-15 שנים הקרובות אצלו בבית. מכבדת זכותו של אדם להחליט שהוא מעוניין בגזע מסוים שהוא מתחבר אליו יותר ומכבדת זכותו של אדם להחליט שדווקא בא לו מעורב מעמותה.
כל אלה בחירות לגיטימיות בעיני. אני לא שופטת. אבל בגלל שזה נושא כל כך רגיש, ובגלל שהמודעות אליו שואפת לאפס, אני חייבת לעשות סדר בעניין הזה.

הדרך היחידה לדעת אם הכלב הוא כלב גזעי או לא היא על פי תעודת הגזע שלו.
אין שום דרך אחרת לדעת. לא לפי ההורים, לא לפי המראה, לא לפי ההתנהגות ולא לפי מה שהמוכר אמר לכם. המוכרים האלה שמוכרים כלבים ללא תעודה יספרו לכם שאם אתם רוצים את התעודה זה יעלה לכם עוד כמה אלפי שקלים. זה לא נכון. תעודות זה לא עסק יקר וזה לא שאלה אם להוציא תעודות או לא. כל כלב גזעי מקבל תעודה. כל הגורים שנולדים בהמלטה גזעית מקבלים תעודות גזע. גם כלב שנראה גזעי ואפילו שראיתם את אמא שלו, זה לא אומר שאין לו גנים מגזעים אחרים במעלה השושלת ואתם יכולים לקבל כלב עם אופי אחר לחלוטין מהכלב שרציתם.

כלבים גזעיים

למה התעודה צריכה להיות חשובה לכם?
כי אם כבר בחרתם להוציא אלפי שקלים על כלב מגזע מסוים, לא תרצו להבטיח שהכלב שקניתם הוא באמת מהגזע שרציתם? אחרת למה להוציא אלפי שקלים על כלב? לכו לעמותה הקרובה לביתכם ותאמצו כלב מעורב בעלות מינימלית של סל אימוץ.

ולמה עוד זה חשוב?
בגלל החוקים הנוקשים מאוד בדרך להמלטות גזעיות. ישנם חוקים ברורים לאנשים שמעוניינים לגדל גזע מסוים עם תעודות לפי הספר. מספר מועט של פעמים שניתן להרביע כלבה אחת, בדיקות גנטיות, בדיקות רפואיות, בדיקות של הגורים לאחר ההמלטה, תנאי מחיה של הכלבות הממליטות והכי חשוב – פיקוח. כל כלב גזעי מתועד ידוע, רשום ומפוקח. בית הגידול ידוע, יש אמא ואבא. בעוד תעשיית הלא מתועדים חיה ונושמת ללא פיקוח מינימלי של תנאי מחייה ובריאות ומגלגלת מליוני שקלים, בהרבה מקרים ההוצאות על גידול כלב גזעי ומתועד אף עולות על ההכנסות מהגורים.

האנשים שמוכרים לכם כלב גזעי ללא תעודות משקרים לכם.

אתם חושבים שהעמותות מפוצצות בכלבים גזעיים? ממש לא! הם מלאות בכלבים דמוי גזעיים. כלבים ללא תעודות. אני יודעת שזה קשה להבין, בעיקר לפעילים שמבלים בעמותות האלה ורואים את הזוועות האלה. 

למעשה, התעשייה שצריך להלחם בה היא לא תעשיית הכלבנות הגזעית. אלא תעשיית הדמוי גזעיים. אלה שמרביעים את הכלבות שוב ושוב ושוב על מנת להגיע לרווח מקסימלי. אלה שמחליטים להרביע בבית כדי שהכלבה תחווה לידה (והילדים כמובן). אלה שמחליטים למכור כלב כגזע מסוים כשאין שום רמז לגזע הזה. אלה שמחליטים לעשות קופה על חשבון הכלבות האלה.

פסק הדין הזה יכול לחסל תעשייה שלמה שפוגעת, רומסת והורסת.
אם כל אחד שאי פעם קנה כלב דמוי גזעי בטענה שהוא "גזעי ללא תעודות" יתבע את המוכר שלו, התעשייה תחוסל בסופו של דבר. אנשים יפסיקו לקנות באלפי שקלים כלבים שבינם לבין כלב גזעי אין שום קשר ואנשים יפסיקו למכור אותם. אני יודעת שזה חלום ורוד. אבל הצעד הראשון הגיע. יש צעד ראשון. ואם יש צעד ראשון, אחריו יגיע גם הצעד השני והשלישי והרביעי והחמישי.

כלבים גזעיים

אז מה השורה התחתונה שלי בעצם?
החלטתם שהגיע הזמן להביא כלב הביתה, החלטתם שאתם רוצים גזע מסוים? או שקונים עם תעודות, או שמוותרים ומאמצים מעמותה. לא צריך להיות באמצע. אין באמצע. דמוי גזעי (גזעי ללא תעודות) זה לא גזעי. נקודה. יש לכם כלב "גזעי ללא תעודות". הכלב שלכם לא פחות טוב מכל כלב אחר. באמת שלא. אבל הוא לא גזעי.

גידלתי כמה כלבים במהלך חיי. כולם מעורבים ואחת "גזעית ללא תעודות". למי שלי, שכבר לא איתנו,  הנסיכה שבתמונות. את למי אימצתי לפני כמה שנים. 

כשעשו לה עיקור גילו לה בלגן גדול ברחם. זה היה עיקור קשה. הלסת שלה הייתה שבורה וךא היו לה שיניים. אין לדעת מה עבר עליה. כנראה ששימשה ככלבת הרבעות. וכנראה שהרביעו אותה כל כך הרבה פעמים שהגוף שלה כבר לא עמד בזה. וכנראה שברגע שלא יכלה לשמש יותר כרחם למכירה, זרקו אותה. כי מה צריך אותה אם היא לא רווחית יותר?
למי היא הפנים של תעשיית הגזעי ללא תעודות. ככה זה נראה.

ייתכן שהמאמר הזה יעלה זעם בקרב קולגות שלי בתחומים אחרים ובקרב בעלי כלבים עם דעות נחרצות בנושא. איך אני כאשת מקצוע מעודדת אנשים לקנות כלב גזעי כשיש כל כך הרבה כלבים בעמותות שמחפשים בית? אני מבינה אתכם. אני מבינה כמה רגיש הנושא הזה אבל דווקא בגלל שהוא רגיש הוא חייב להיות מדובר ולא להפוך לטאבו. 

אחד היתרונות בכלב גזעי הוא היכולת לצפות פחות או יותר את האופי והטמפרנט שלו. אבל בעזרת בדיקות קטנות אפשר גם קצת להבין אופי של כלב מעמותה. עברו למאמר לבחינת אופי הכלב.

אם חשקה נפשיכם בכלב גזעי ואתם מבינים את חשיבות התעודות, בקרו באתר של ההתאחדות הישראלית לכלבנות על מנת למצוא מגדלים מתאימים והמלטות מפוקחות.

מאמרים נוספים בנושא