כלב שלא עבר חשיפת גורים בגורות,
עלול לגדול להיות חששן בבגרות.
באידיאל, זוהי תקופה שבה הגור יפגוש בכמה שיותר חוויות חדשות ונעימות. זוהי התקופה שבה הגור ילמד שיש עולם שם בחוץ, עולם גדול ומגניב, עולם שהוא נחמד ונעים, עולם מלא ביצורים אחרים שגם הם נחמדים ונעימים. זוהי התקופה שתגיד למח של הגור שהעולם הוא מקום בטוח עבורו, שהבעלים שלו שם בשבילו ואין ממה לפחד. הכל יהיה בסדר. ניתן לקרוא פה על איך להיות העוגן של הגור. כשנמנעת מגור החשיפה החשובה הזו בתקופה החשובה הזו, הוא לא לומד שהעולם כיפי ונעים. הוא לא לומד כלום על העולם החיצוני. ואז בסוף התקופה, כשהחלון הזדמנויות שלנו נסגר והגור שלנו כבר לא כל כך פתוח לקבל את העולם, הוא יוצא החוצה ובמקום שהכל יהיה מסקרן, הכל פתאום מפחיד. חוסר חשיפה בתקופה הזו הוא אחד הגורמים המרכזיים לחששנות, חרדות וחוסר אמון אצל כלבים בוגרים.
אז אוקיי, מה הבעיה? פשוט נחשוף את הגור שלנו.
אז זהו… שהתקופה הזו נופלת בדיוק בדיוק על הזמן שבו הגור שלנו הכי פגיע למחלות. בדיוק לפני החיסונים. אולי הוטרינר שלכם אפילו אמר לכם בצורה נחרצת בשום אופן לא להוציא מהבית בתקופה הזו. ואם מסתכלים על הפן האפורי בלבד, הוא צודק. אבל אם גם חושבים על הפן הנפשי,
החלון שלנו פתוח רק בין גיל 1.5-4 חודשים כשהגורים שלנו מסיימים להתחסן רק בגיל 3-4 חודשים. ממש בסוף התקופה.
הדילמה הקשה ביותר – בריאות פיזית או בריאות נפשית?
כמובן שהוטרינר שלנו חושב על הבריאות הפיזית והוא צודק. הכי בטוח זה לא להוציא מהבית בכלל. אבל צריך לחשוב גם על “חיסון הנפשי”. אנחנו חייבים לוודא שלכלב שלנו יש את הסיכוי הטוב יותר לגדול לכלב שמח ובטוח בעצמו, זה לא פחות חשוב. הבריאות חשובה והחוסן הנפשי חשוב. ולכן ההמלצה שלי היא לאזן בזהירות.
איך מוצאים את האיזון?
רוב המחלות הגוריות מגיעות מהפרשות של כלבים חולים. לכן, אפשר וכדאי להוציא את הגור למקומות מוארים ונקיים, לא על דשא או חול ציבוריים כל עוד הוא לא מחוסן. להקפיד להשגיח עליו ב7 עיניים. שלא מכניס דברים לא מזוהים לפה (מותר לו להכניס ולחקור דברים שאתם רואים שאינם מסוכנים עבורו. לקריאה – הגור שלי מכניס כל דבר לפה!). אפשר וכדאי להפגיש עם כלבים מוכרים ונחמדים, שאתם יודעים שהם מחוסנים ובריאים. תהיו יצירתיים עם הגור, קחו איתכם חטיפים טעימים לכל מקום שאליו הולכים איתו ושבחו אותו על תגובות רגועות לדברים חדשים כדי שהוא יקשר את כל הדברים האלה עם משהו נעים – חטיף ריחני ומפנק שהכנו מבעוד מועד.
אז מה אפשר לעשות בשביל חשיפת גורים אופטימלית למרות הסכנה?
- קחו את הגור על הידיים למקומות רגועים ושקטים שאתם מגיעים אליהם.
- הניחו את הגור על משטחים שונים. חשיפת גורים למשטחים חשובה ביותר. בזהירות רבה ומקומות שלא מגיעים אליהם כלבים משוטטים – שימו אותו על דשא, על חול, על מדרכה וכל משטח חדש ומעניין שאתם רואים.
- תנו לו לראות ולשמוע תנועה של מכוניות, אוטובוסים ורעשי רחוב שונים איתם הוא יאלץ להתמודד בבגרות. בהתחלה ממרחק יחסית רחוק וכל עוד הגור רגוע אפשר להתקרב.
- אפשרו לו לשחק עם כלבים אחרים שאתם מכירים. תבקשו מחברים עם כלבים להגיע אליכם או תגיעו אליהם. בגמר החיסונים מצאו את פארק כלבים או קבוצת כלבים נחמדים ואפשר לגור לתקשר ולשחק עם כלבים שונים.
- חשיפת גורים לרכב חשובה לא פחות. בתקופה הראשונה של הגור, כאשר הוא נכנס לאוטו זה בדרך כלל מסתיים באי נעימות אצל הוטרינר. הגור מקשר בין עלייה לרכב להגעה לוטרינר ועלול לפתח פחד מנסיעות. כדאי לקחת אותו לכמה סיבובים קצרצרים שמסתיימים בהמון כיף. אפשר גם לקחת אותו כמה פעמים לוטרינר ולבקש מהאנשים שם לתת לו חטיפים ולשחק איתו על מנת שהחוויה הראשונית תהיה טובה.
- חשיפת גורים בבית גם היא חשובה ביותר. הביאו אנשים הביתה, זרים ומוכרים, ילדים קטנים, כלבים של חברים והרגילו אותו לתנועה של אנשים בבית.
- הרגילו אותו לרעשים שיאלץ להתמודד איתם בעתיד על פי אופי המשפחה והבית. בבית שיש בו המון ילדים כדאי להרגילו בצורה חיובית לצעקות ולמגע אגרסיבי (אך עדין) מצד הילדים. כשאתם שואבים את הבית, תנו לו חטיפים טעימים תוך כדי. כדאי להיות יצירתיים בזמן חשיפת הגור. הרגלות כאלה לדברים פחות נעימים חשוב לעשות עם המון חטיפים ותגמול. הגור לא אמור “להתמודד” עם הדברים האלה. אנחנו רוצים שהוא יאהב אותם.
- מיד לאחר גמר החיסונים קחו אותו למקומות שנמנעתם מהם. הרבה טבע, ים, כלבים חדשים, פארקים וכמה שיותר עולם.
הטיולים הראשונים הם החשיפה האוטימטיבית
החשיפה חייבת להיעשות בקצב של הגור.
עדיף לא לא למשוך אותו לשום מקום, לא לפתות עם חטיפים למקומות מפחידים, לא להכריח אותו לקבל מגע מאנשים אחרים, להמנע מלהרים אותו סתם. אפשרו לגור לבחור למה הוא מוכן להתקרב ולמה לא. עמדו לצדו כשהוא חוקר דברים חדשים שהוא שומע או רואה. אם הוא נתקע, זה לא סתם (לקרוא עוד על גור פוגש עולם), הוא צריך רגע, אפשרו לו להתבשל לתוך העולם המפחיד הזה, בקצב שלו. אל תמהרו לדחוף אותו לגבולות שלו. ככל שהוא יקבל מכם יותר בטחון, הוא יצא מהקליפה שלו מהר יותר.
