מליון שנה עברו מאז, גם ניתוח לייזר היה ואני עדיין זוכרת את חווית ההשוואה הזו. את ההבדל המטורף בין עם לבלי. אנחנו יצור שמסתמך בעיקר על העיניים בשביל לקבל מידע מהסביבה. העולם שלנו די מותאם לראייה. כל דבר אחר דורש התאמות מיוחדות. אז לראות מטושטש זה בעיה. את לא מזהה פרצופים (ואנשים נעלבים!), את לא יכולה לקרוא שלטים, אי אפשר לראות טלויזיה ממרחק של יותר ממטר ובים אין סיכוי שתוכלי לוודא שלא גונבים לך את התיק.

אולי תתפלאו לגלות שככה עובד חוש הראייה של הכלב באופן טבעי (בערך).
כלבים לא רואים חד למרחקים כמונו. הם רואים אחרת. דברים מטושטשים יותר, הם יותר מתקשים לזהות פרטים, להבחין בין צבעים ובקושי שמים לב עצמים שלא זזים בכלל. הם גם לא באמת מזהים את הפנים שלנו ממרחק. הם יותר מזהים את הצללית והתנועה שלנו. כן יש להם יתרונות מסוימים עלינו כמו ראייה של תנועה במרחק או ראיית לילה. אבל רוב הזמן, הם רואים די חרא. 

אבל זה לא אומר שרע להם עם זה. זה לא אומר שהראייה שלהם לא טובה, היא בדיוק כמו שהיא אמורה להיות. כי כלבים לא אמורים לקבל את כל המידע מהעיניים. כי יש להם איבר חשוב יותר שמתפקד טוב יותר מהעיניים. וזה האף.

האף של הכלב מספק לו את רוב המידע שהוא צריך. הוא למעשה “רואה” את העולם עם האף. חוש הריח של הכלב חזק משלנו פי 44!! על 55 נוירוני ריח שיש לנו, לכלב יש 220 (!!!) נוירונים כאלה, כולם מוקדשים לריח. אנחנו בכלל לא מסוגלים לתפוס כמה הכלב יכול להבין מרחרוח אחד קליל.

לא רק שהכלב מריח הרבה הרבה יותר טוב מאיתנו, הוא גם הרבה יותר טוב בלזהות ולהבדיל בין הריחות האלה. גם החלק במח שמוקדש לעיבוד ריחות גדול משלנו (באופן יחסי) וגם יש לו עוד מעבדה נפרדת אליה הוא שולח ריחות לזיהוי מתקדם. כלבים יכולים להריח דברים שאנחנו לא יכולים לראות בכלל. כלב יכול ללמוד לזהות סרטן בגוף האדם, התקף אפילפסיה לפני שהוא מתרחש ואת השינויים ההורמונלים שמגיעים עם הריון. זה די מטורף… למאמר המלא על חוש הריח של הכלב.