איך לעבוד עם חטיפי אילוף בלי לשחד את הכלב שלנו. ומה בכלל ההבדל בין שוחד לתגמול?
נרצה או לא, הכלבים שלנו אינטרסנטים. יש להם אג’נדה . כלבים לא מקשיבים לנו כי הם “מכבדים אותנו”. הם מקשיבים לנו מ3 סיבות –
- הם מפחדים מאיתנו – אם לא יקשיבו אז יהיו תוצאות לא נעימות
- הם יודעים שאין להם ברירה – כי היינו עקביים במה שביקשנו
- הם חושבים שיצא להם מזה משהו – כי בעבר היינו נדיבים בסיטואציות האלה. או כי יש לנו משהו ביד.
בנקודה מספר 1 אני לא אתעסק, אני לא ממליצה על זה, זה בונה קשר לא משהו.
נקודה מספר 2 היא חשובה, עקביות זה נפלא וכלבים אוהבים עקביות. אבל לא בשביל זה התכנסנו
נקודה מספר 3 היא הנקודה עליה ארצה להתעכב.
עבודה עם חטיפים יכולה להיות נפלאה כשנעשית נכון. כשנעשית לא נכון, היא הופכת להיות מכונת שוחד והכלב הופך להיות מר – תני לי או שתקפצי לי (פרדון מיי פרנץ’). ממש לא מה שאנחנו רוצים. אז בואו נבין מה ההבדלים בין עבודת חטיפים טובה לעבודת חטיפים מתסכלת, מייאשת ומעליבה.
איך עושים את זה נכון?
הכלב אמור בסופו של דבר להאמין שאתם קוסמים שמייצרים חטיפים משום מקום. תמיד יכול להופיע חטיף, בכל זמן ובכל מקום. ולכן, תמיד שווה להקשיב. מי יודעת מאיפה ומתי החטיף הבא יצוץ?
כשהכלב חי אתכם בסטייט אוף מיינד הזה, הוא יקשיב לכם במרבית מהזמן. ומרבית זה יפה. אנחנו לא רוצים רובוט. באיזה חלקים מהזמן? זה תלוי רק בכם ובמה שתלמדו אותו.
מה הטעות שרוב האנשים עושים שמונעת מהם להפוך לקוסמים?
הם קודם כל מוציאים חטיף ורק אז מבקשים מהכלב לעשות משהו. ויותר גרוע! הם מבקשים משהו מהכלב, הוא לא עושה ואז הם מוציאים חטיף ומבקשים שוב. הכלב לומד מאוד מהר שאם אין חטיף ביד, אין חטיף. ולמה שכלב יעשה אם לא יוצא לו מזה כלום? (לא, זה שביקשנו זה לא סיבה מספיק טובה)
איך נמנעים מהטעות הזו?
דואגים שיש חטיפי אילוף תמיד בקרבת מקום. אפשר למלא קופסאות בחטיפים ולפזר במקומות אסטרטגיים ברחבי הבית. בטיולים תמיד לוקחים עלינו. כמו שלוקחים שקיות קקי, ככה גם לוקחים חטיפים. זה ברגיל.
ומה עושים עם החטיפים האלה האלה?
אם הכלב ממש ממש לא מקשיב לכם, או שהוא חדש בבית, או שהוא גור, אני ממליצה שבשבועיים הראשונים כל מה שתעשו זה פעמים ספורות ביום, תגידו את השם של הכלב ואז תקומו ותוציאו חטיף ותתנו לו. שימו לב! קודם להגיד את השם ואז לקום. לא בו זמנית, זה חשוב מאוד. וגם בטיולים. תגידו את השם של הכלב ואז תוציאו חטיף ותתנו לו. זה יתן בסיס קוסמות מסוים.
לאט לאט תתחילו גם לשלב מתן חטיפים אחרי שהוא עושה משהו שאהבתם. זה יכול להיות לבוא אליכם כשביקשתם (לקום ולתת חטיף רק אחרי שהוא בא), להכנס מהחצר (שוב, לא לקרוא לו עם חטיף ביד אלא לקרוא ורק לאחר שהגיע ללכת איתו לתת לו חטיף), אולי ביקשתם שיפסיק לנבוח והוא באמת הפסיק. כל דבר שאתם אוהבים, שמשמח אתכם, צריך לסמן לכם שזה זמן לחטיף. אתם יכולים גם להגיד לכלב “יופי!” או “כלב טוב!” ואז לגשת להביא לו את החטיף. כאילו אתם נותנים לו פידבק אמיתי על ההתנהגויות שלו.
בטיולים אפשר לתת לו כשהוא הולך יפה, כשהוא מתעלם מגירוי שהוא בדרך כלל מתרגש ממנו, כשהוא מסתכל עליכם. גם בטיול, כל התנהגות שלו שנעימה לכם יכולה להיות מתוגמלת בחטיף.
תבנו את הבסיס הזה במשך חודשיים לפחות.
תהיו מר וגברת תגמול. תהיו דמות קסומה ונפלאה שמחלקת ממתקים לילדים טובים. כשאתם רואים שיש הקשבה טובה, אפשר לאט לאט להוריד מהפעמים שהוא מקבל חטיף ולתת משהו אחר במקום. אפשר ליטוף נעים, משחק, מילה טובה, התלהבות, צעצוע חדש. כל דבר אחר שהכלב שלכם אוהב. נצלו הזדמנויות שיש לכם משהו טוב ביד ותבקשו ממנו משהו לפני שאתם נותנים לו. אפשר להיות ממש יצירתיים עם התגמולים מחליפי האוכל.
לכמה זמן?
גם התהליך הזה של החלפת החטיפים בדברים אחרים נעימים צריך לקחת כמה חודשים. אל תמהרו לשם, אין צורך. זה תהליך שאינו נגמר. ככל שתבנו את זה לאורך זמן זה יהיה חזק יותר בסופו של דבר.
אני לא מציעה לשאוף לגמילה מוחלטת מחטיפי אילוף. הכלב צריך לדעת שתמיד יכול להופיע חטיף. אז לאורך כל חיי הכלב אני מטפטפת לו תגמולים שווים פה ושם. אין סיבה שאני לא אמשיך לתגמל אותו על התנהגויות שאני אוהבת. הוא עושה בשבילי, אני עושה בשבילו. זה דיל לא רע. אבל כן בשלב כלשהו תוכלו להגיע למצב שההקשבה אליכם היא הרגל והחטיפים בכלל לא מהווים שום תנאי. הכלב מקשיב ורק אחר מגלה אם יש או אין חטיף.
התלות בחטיפי אילוף נשברת לחלוטין כשהחטיף מופיע אחרי ההתנהגות ולא לפניה במעמד הבקשה. זה בדיוק ההבדל בין תגמול לשוחד. ואני ממש לא רוצה לשחד את הכלב שלי. אני רוצה לתגמל אותו. וכן, הגבול דק. אבל הוא קיים. אלה דברים שונים לחלוטין שמייצרים תוצאות אחרות לגמרי.
כלב שוחד – מה את רוצה? אני רוצה לראות את החטיף קודם!
כלב תגמול – ביקשת משהו? בטח בשמחה! איך אני אוהב לעשות את מה שאת מבקשת.
מבינים את ההבדל?
אז יאללה, צאו לחנות רכשו בוכטה של חטיפים קטנים (או הכינו בעצמכם בבית), פזרו בקופסאות בבית, הכינו בפאוץ’ על יד הרצועה של הכלב ותהיו קוסמים. אם תעשו את זה נכון אתם תרגישו בהבדל תוך כלום זמן.
הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו “מדברים כלבית”
אולי יעניין אתכם גם – עבודה נכונה עם קליקר