איך להיות העוגן של הגור שלך

כל גור צריך עוגן. עוגן זה המקום הבטוח הזה שאליו תמיד אפשר לחזור בשביל להרגיש בטחון. גורים מחפשים את העוגן שלהם וגם מוצאים אותו. זה יכול להיות הבית שלהם, מקום מסוים בבית (מתחת לשולחן) וזה גם יכול להיות אנחנו. הקאץ' הוא שאם לא נהיה עוגן טוב, הגור לא יבחר בנו.

מתחילים לצאת לטיולים

בשעה טובה הגיע הזמן לצאת עם הגור. אתם מתרגשים, שמים לו רצועה ושמחים להתחיל לחשוף. אבל משום מה הגור הקטן שלכם מסרב לטייל ואפילו מושך הביתה בכל כוחו.
מה קורה?
הטיולים הראשונים האלה יכולים להיות מאוד מפחידים. הגור קשור ברצועה שהוא לא מכיר ולא רגיל אליה, הוא פתאום מבין שהרצועה הזו מגבילה את התנועה שלו. הוא לאט לאט מתרחק מהאיזורים הבטוחים שלו בבית, העוגנים שלו, בלי היכולת לחזור פנימה. וגם אנחנו לא תמיד הכי קשובים  וסבלניים. אולי אנחנו אפילו לא מבינים למה הוא לא עף על טיולים פתאום אחרי כל הזמן הזה בבית. האמת היא שכשאין גישה לעוגן, זה מפחיד בטירוף. לכן אתם אולי תחוו התקעויות בטיולים, רגעים שהוא לא יהיה מוכן לזוז. זה דבר מאוד טבעי ואין מה להבהל. העולם גדול ומפחיד לעומת הבית המוכר והצפוי. אם אתם תוכלו להיות העוגן עבור הגור שלכם, יהיו לו הרבה יותר קל להרגיש בטחון ולהפתח לעולם.

מה זה אומר להיות העוגן של הגור?

זה אומר שאתם וסביבתכם זה מקום בטוח שתמיד אפשר לחזור אליו כשמפחיד או לא נעים. לידכם תמיד נעים. אתם עושים את ההחלטות הנכונות עבור הגור, הוא בוטח בכם שתובילו אותו למבטחים ושלא תכניסו אותו לסיטואציות שהוא לא יודעת להתמודד איתם.

ובפועל מה זה אומר?

זה מתחיל מלקרוא את שפת הגוף שלו – לראות מתי הוא חושש, מתי הוא סקרן, מתי הוא רוצה להתקרב ומתי להתרחק. ולאפשר לו את כל הדברים האלה. לבוא יחד איתו לדברים שמסקרנים אותו, לעצור כשהוא נעצר, לאפשר לו לחקור את הדברים שהוא פוגש. אם זה אומר בטיולים הראשונים להתרחק 5 מטר מהבית אז בסדר. לאט לאט. אפשר אפילו לשבת איתו בכניסה לבית ופשוט לאפשר לו זמן להיות שם להכיר את הריחות מסביב.

תמיד לאפשר לו לבוא אליכם ולהתחבא מאחוריכם. הלכתם לגינת כלבים או לפליידייט והגור מסתובב לכם בין הרגליים. אפשרו לו את זה. אל תאלצו אותו להתמודד עם הסיטואציה. אין צורך. הוא יתבשל לזה בקצב שלו. רק תהיו שם. אתם תראו שלאחר כמה מפגשים פתאום הוא מתרחק מכם צעד וחוזר. אולי פתאום 5 צעדים וחוזר. תוך כמה זמן הוא לא יספור אתכם בגינה וישתולל וישחק. רק כי הוא יודע שבכל מצב, יש שם עוגן לחזור אליו.

לדבר אליו – לתאר לו דברים שהוא רואה – הנה כלב, הנה חבר, מישהו רץ. ממש לתמלל לו את הסביבה. הוא לא מבין את המילים אבל הוא מבין שאתם מקור מידע חיוני והצלילים שיוצאים לכם מהפה נותנים לו מידע על הסביבה. לאט לאט הוא גם יקשר את המילים שלכם לדברים שקורים.

תהיו יצור כיפי ומתגמל עבורו. תמיד תקחו אתכם חטיפים לכל מקום שאתם הולכים איתו. תנו לו כשהוא מסתכל עליכם (זה יחזק את הקשר שלו אתכם בטיול בהמשך הדרך). תנו לו לאחר ארוע מלחיץ לפרוק את המתח. תנו לו בכל פעם שהוא מתנהג בדרך שמשמחת אתכם. התקדם צעד בטיול? הנה חטיף!

הערה חשובה – החטיף אינו משמש כשוחד ואני לא ממליצה בשום מצב "לפתות" את הגור להתקדם למקומות שמפחידים אותו או להשתמש בחטיף בשביל לקרוא לו לבוא. החטיף שם כתוצאה ולא כסיבה והוא יוצא מהכיס רק לאחר ההתנהגות שאהבתם ולא לפני או בשביל לגרום לה להתרחש. ניתן לקרוא כאן על שימוש נכון בחטיפים בחיי היום יום.

התמודדות עם העולם זה משהו שצריך לקרות בקצב של הגור. יש גורים שלוקח להם יותר זמן וגורים שפחות. לאלץ גור להתמודד עם העולם כי אמרו לנו שצריך יכול ליצור גור מאוד חסר בטחון ולפגוע מאוד בקשר שלנו. אם תהיו עבור הגור שלכם דמות שאפשר לסמוך עליה, זה ישפיע על מערכת היחיסים שלכם במהלך כל החיים המשותפים יחד. דרמתי אך נכון.

הגור אוכל הכל

מאמרים נוספים בנושא